מכללת תילתן
לפרטים וליצירת קשר מלאו את הטופס הבא:
...Loading...

רדיקלים חופשיים ונוגדי חמצון

הזמן מתקדם בקצב קבוע בין אם נעזרים בשעון, בלוח שנה או אפילו בשעון חול. הזמן מודד את הגיל הכרונולוגי. הגיל הביולוגי נקבע לפי קצב הזדקנות הגוף.
למרות כל ההתקדמות המדעית, עדיין לא נמצאה הדרך להפסיק את תהליך ההזדקנות, כיוון שהגוף מזדקן בשל תהליכים המתרחשים בתוכו. 
התברר, שבאמצעות מספר פעולות פשוטות אפשר להתערב בקצב ההזדקנות של הגוף ולהאט את הקצב, כך שהגיל האמיתי יהיה נמוך מהגיל הכרונולוגי של האדם. איך זה יתבטא? הלב יהיה בריא יותר, המוח חד יותר, הגוף צעיר יותר, העור חלק ונטול קמטים והאדם ישדר חיוניות שתשפיע לטובה על חייו האישיים.

האם זה קסם?
אחד התהליכים המשפיעים ביותר על הזדקנות הגוף הוא תהליך החמצון, שדומה מאד לתהליך ההחלדה של יסודות הבית. תהליך החמצון חיוני לגוף כיוון שהוא תוצר לוואי של תפקוד תקין של הגוף, אך חמצון יתר מגדיל את ההזדקנות (ההחלדה) של הגוף.
תהליך המניעה והאטת קצב ההזדקנות תלוי, אם כך, בדרכים שהאדם יעשה כדי להתגונן מפני חמצון עודף של הגוף. התברר, שתהליכי החמצון תלויים מעט בגנטיקה ורוב התהליך תלוי בשמירה על אורח חיים בריא.

תהליך החמצון
תפוח עץ חתוך לחצי משנה את צבעו במגע עם האוויר לצבע חום. זוהי דוגמה לתהליך החמצון. 
החמצון בגוף פירושו שריפה של חמצן כחומר דלק בתאים ולכן הוא תהליך מועיל שמתרחש בגוף.
תגובת החמצון היא תגובה כימית שבה משתנה דרגת החמצון של המגיבים. הכוונה להעברת אלקטרונים מאטום או ממולקולה אחת לאחרת. החומר שמקבל את האלקטרונים נקרא מחמצן ודרגת החמצון שלו יורדת, והחומר שמוסר את האלקטרונים עובר חמצון ודרגת החמצון שלו עולה.
חומרים שיכולים לחמצן חומרים אחרים נקראים מחמצנים (אוקסידנטים), לדוגמה חמצן ומי חמצן. הם משיגים יציבות אנרגטית כאשר הם קולטים אלקטרון. התגובה של החומר שמסר את האלקטרון היא הרסנית כיוון שהוא מסר את האלקטרון למחמצן במקום לשותפו לקשר.
הנזק לגוף מתרחש בחמצון עודף ותוצריו הם הרדיקלים החופשיים.

רדיקלים חופשיים
רדיקל חופשי הוא אטום או קבוצת אטומים טעונים חשמלית, בעלי מספר אי זוגי של אלקטרונים. כלומר, בכל רדיקל חופשי חסר אלקטרון אחד והוא מחפש מולקולה אחרת שאינה יציבה כדי להתחבר אליה ולזכות באלקטרון שלה.
היצמדות שתי המולקולות משנה את המבנה הכימי שלהן ועלולה לשנות את המבנה הכימי של המולקולות הסמוכות בתגובת שרשרת, כך שכמות ראשונית קטנה עלולה להוביל לשינוי כימי במולקולות רבות.
תהליך דומה בגוף, עלול לגרום נזק רב לתאים חיוניים בגוף. במצב של חוסר איזון, הרדיקלים החופשיים מתקיפים חלבונים בגוף, מחמצנים שומנים והופכים  גם אותם לרדיקלים חופשיים ובסבירות גבוהה גורמים למחלות רבות, לרבות סרטן. 
פגיעת הרדיקלים החופשיים גורמת להידבקויות ברקמות החיבור ולאיבוד גמישותם של סיבי חלבון הקולגן, מצב שמוביל להיווצרות קמטים ולהזדקנות העור.
הרדיקלים החופשיים גורמים לפגיעה בעורקים ולהיווצרות רובד טרשתי, הגורם להיצרות כלי הדם. מצב זה מעלה את הסיכון להתקף לב, לאירוע מוחי ולפגיעה בתפקוד הכליות.

להלן מוצגת דוגמה לפגיעה בתאי הגוף עד כדי הרס התא והתאים הסמוכים:
קרום התא (ממברנה) גמיש ואוורירי בזכות חומצות השומן הרב בלתי רוויות שמרכיבות אותו. האווריריות מאפשרת לתזונה לחדור לתא ולפסולת לצאת.
מהחמצן שנמצא בגוף באופן טבעי נוצרות תרכובות חמצן פעילות כגון מי חמצן (H2O2), שפוגעות בחומצות השומן הללו כפי שהוסבר לעיל, וכך נפגעות גם חומצות השומן הסמוכות בתגובת שרשרת עד כדי הרס הקרום כולו.
בשלב הבא נפגעים אברונים חיוניים בתא שלהם קרום שומני, לרבות הקרום של הגרעין. כך נחשף ונפגע הדי.אן.אי (החומר הגנטי) של התא. 
גידול סרטני הוא תוצאה של מוטציות בגנים האחראים על פעולות הגוף. המנגנון כולל מאיצים שתפקידם להחיש את ייצור התאים בעת הצורך, ומעכבים שתפקידם להאט את התרבות התאים. כאשר יש פגיעה בהפעלת המנגנון, התאים מתרבים ואינם מגיבים למסרים המורים להם להפסיק לגדול. התאים הבריאים נמחצים ונמעכים. בנסיבות מסוימות תאים אלה עלולים להתפשט בגוף ולזהם אותו. 

ייצור רדיקלים חופשיים בגוף
שלוש מערכות בגוף מייצרות רדיקלים חופשיים:
1. מערכת הנשימה - רדיקלי חמצן נוצרים בגוף כתוצרי לוואי של שריפת החמצן בתהליך הנשימה.     
    באופן פשטני אפשר לומר כי בנשימה תאית הסוכר מתחמצן ומתפרק למים ולדו תחמוצת הפחמן. 
    רדיקלים חופשיים הם תוצרי לוואי של פעילות גופנית מאומצת אצל ספורטאים.
2. מערכת החיסון - רדיקלים חופשיים נוצרים כדי להתגונן מפולשים כגון וירוסים וחיידקים.
3. מערכת העיכול - שריפת המזון יוצרת כתוצר לוואי רדיקלים חופשיים. לכן, ככל שצריכת המזון עולה,  
    כך עולה כמות הרדיקלים החופשיים שנוצרת בגוף.

הגברת ייצור הרדיקלים החופשיים בגוף מגורמים חיצוניים 
נוסף על הרדיקלים החופשיים הנוצרים בגוף, קיימת חשיפה למגוון גורמים סביבתיים המעצימים את יצירת הרדיקלים החופשיים בגוף באופן מלאכותי. להלן דוגמאות:
1. קרינה מייננת שמקורה בשמש, בקרני רנטגן ועוד.
2. זיהום סביבתי החושף את הגוף להצטברות מתכות רעילות כמו ארסן, עופרת וכספית ולרעלים נוספים, 
    בין היתר בחומרי הדברה ובחומרי ניקוי.
3. לקיחת תרופות מקובלות ברפואה המערבית.
4. מחלות כרוניות כמו סכרת.
5. עישון ושתיית משקאות אלכוהוליים.
6. אימוץ תזונה עתירת שומנים  ובמיוחד אכילת שומנים מקולקלים ומזונות מטוגנים.

נוגדי חמצון
נוגד חמצון (אנטי אוקסידנט) הוא חומר כימי המקטין את קצב תגובות החמצון של חומרים אחרים בסביבתו.
נוגדי החמצון בולמים את תגובות השרשרת של הרדיקלים החופשיים באמצעות הסרה של רדיקל חופשי הנמצא באמצע, על ידי כך שהם מתחמצנים בעצמם. במצב זה הם יציבים יחסית ואינם גורמים נזק.
לדוגמה, כאשר מזליפים מיץ לימון על חצי תפוח, לוקח לתפוח הרבה יותר זמן להשחים (להתחמצן). את ההגנה הזו מספקים נוגדי החמצון הנמצאים במיץ הלימון.

ההגנה של הגוף באמצעות נוגדי חמצון
בגוף מתרחשים תהליכים דומים באמצעות קשירת נוגדי חמצון לרדיקלים החופשיים במטרה למנוע תהליכי חמצון. 
נוגדי החמצון בגוף הם מערכת של ויטמינים ומינרלים (כולל יסודות קורט) שהגוף אינו מייצר ויש לצרוך אותם. לדוגמה ויטמינים A, C ,  E, בטא קרוטן וליקופן. מינרלים כגון סלניום, אבץ, מנגן ונחושת, קואנזים קיו 10 וכן אנזימים שמבצעים את הפעילות נוגדת החמצון והם:
1. גלוטתיון פראוקסידאז המורכב ממולקולות של סלניום ופועל כנגד רדיקלים חופשיים לא שומניים.
2. סופר אוקסיד דיסמוטאז המתפקד בשיתוף פעולה עם ויטמיןE  כנגד הרדיקלים החופשיים השומניים.
3. קטלאז שמפרק מי חמצן (H2O2) למים ולחמצן. האנזים נמצא כמעט בכל תאי הגוף ואיבריו ובכמות 
    גדולה בכבד, בכליות ובדם.

נוגדי החמצון עובדים בגוף בשיתוף פעולה וכל אחד ברשת הזו ממחזר את השני. לכן מומלץ לחזק את מערכת נוגדי החמצון כולה ולוודא שכל הויטמינים והמינרלים הדרושים יימצאו במזון.

בדיקה של רמת נוגדי החמצון בגוף
יש כמה דרכים למדוד את  רמת נוגדי החמצון בגוף:
1. בבדיקת דם אפשר למדוד את רמת נוגדי החמצון החשובים בדם.
2. בבדיקת דם או שתן אפשר למדוד את רמת הלחץ החמצוני בגוף ולקבל מידע על המאגרים של נוגדי       
    החמצון בגוף.
3. בשימוש בלייזר כחול בקרינה נמוכה המונחה על ידי מחשב אפשר לסרוק את כפות הידיים, ולמדוד את   
    רמת נוגדי החמצון הקרוטנואידיים בגוף.

כיצד לשמור על הגוף מפני הרס שנגרם על ידי רדיקלים חופשיים
לא קיימת תרופה ולא קיים שיקוי "מעיין נעורים" המבטלים את תופעת ההזדקנות, אולם אפשר לדחות תופעות הקשורות בגיל וכן מחלות רבות (לרבות סרטן), על ידי הקפדה על אורח חיים בריא והימנעות מגורמים סביבתיים שמגבירים את ייצור הרדיקלים החופשיים בגוף. הריפוי הטבעי המונע את נזקי הרדיקלים החופשיים, מתבצע על ידי נוגדי החמצון בגוף שמקורם בתזונה או בתוספים מבחוץ.

מומלץ לצרוך תזונה עשירה בפירות וירקות המכילים את כל הויטמינים והמינרלים הדרושים לפעולה נוגדת החמצון. 

כאשר התזונה אינה מכילה כמות מספקת של כל הויטמינים והמינרלים שדרושים לגוף יש לשקול לקיחת תוספת של נוגדי חמצון מבחוץ.
מומלץ לצרוך קלוריות בהיקף התואם את העיסוק ואת אורח החיים באופן שהמשקל יישאר יציב וקרוב לאידאלי. לאור זאת רצוי שלא לאכול כמות מזון גדולה מהדרוש (כדי להימנע מיצירת רדיקלים חופשיים מיותרים במערכת העיכול).
מומלץ לעסוק בפעילות גופנית סדירה.
מומלץ להימנע מעישון.
מומלץ להימנע מחשיפה לקרני השמש האולטרא-סגוליות.
מומלץ לצרוך כמות מתונה בלבד של אלכוהול.
מומלץ להתרחק מאזורים בעלי זיהום אויר גבוה ומאזורים שבהם יש קרינה כמו ממתח גבוה.
מומלץ להיות במעקב רפואי סדיר כדי לגלות מחלות כרוניות.

לסיכום:
ייתכן כי בעתיד יתגלו הגנים האחראים להזדקנות התא ולתופעות הזקנה של הגוף כולו. עד אז הגוף יזדקן בקצב שתלוי, בין היתר, במלחמה הבלתי פוסקת שלו ברדיקלים החופשיים. 
עיקר הבעיה בריכוזים הגבוהים של הרדיקלים החופשיים שעלולים לגרום לנזקים בגוף. לכן חשוב להגיע לאיזון בין גורמים שיוצרים חמצון לבין נוגדי החמצון.
הרדיקלים החופשיים מועילים ומזיקים ולכן כאשר האיזון מופר, מתן תוספת של נוגדי חמצון מחייב לבחון בזהירות ובמקצועיות את המינון ואת ההרכב המועילים לאותו אדם. יש חוקרים שסבורים שכל המרבה הרי זה משובח, לעומת אחרים שממליצים על זהירות בלקיחת תוספים.
חוקרים מעריכים כי ה D.N.A המצויים בתאי הגוף נתקלים ב-75,000 עד 100,000 פגיעות של רדיקלים חופשיים מדי יום. ככל שמערכת ההגנה של נוגדי החמצון טובה יותר, הגוף מתמודד טוב יותר בהרס התאים, מזדקן לאט יותר ואיכות החיים טובה יותר.