מכללת תילתן
לפרטים וליצירת קשר מלאו את הטופס הבא:
...Loading...

אינטליגנציה קולקטיבית

המונח אינטליגנציה קיבל משנה תוקף בסוף המאה ה- 19, עת שהחליטו להוציא ילדים משוק העבודה לטובת למידה בבית הספר
עם זאת לא רצו לבזבז משאבים ולהכניס באופן גורף את כולם, כי הרי יש את שאינם מסוגלים לכך  ולכן נאלצו למצוא פתרון סינון ומיון
הפתרון הגיע בדמות מבחני נייר ועיפרון שפיתח אלפרד בינה.  המבחנים הללו שפיתח בינה, בחנו פוטנציאל אקדמי ומטרתם הייתה לנבא
את יכולותיו הלימודיות ואת הצלחתו של הילד במסגרת בית ספרית, אלה שעמדו במשימה נשלחו לבית הספר ואילו האחרים הופנו לעבודה...
מאז פותחו מבחני אינטליגנציה נוספים סטנפורד בינה, וקסלר וכד'.

אז מהי, בעצם האינטליגנציה?

האינטליגנציה היא פוטנציאל אינטלקטואלי מולד ונרכש. את הפוטנציאל הזה ניתן לבחון ע"י סוללת מבחנים המאתרת חוזקות וחולשות.
הצורך להגיע לניבוי איכותי ולהבין את הרכיבים שבונים הצלחה, הוביל לפיתוחם של מבחנים רבים והאבולוציה של המבחנים הללו המשיכה
לפרוח והגיעה לרעיונות נוספים כמו גישת ריבוי האינטליגנציות של גרדנר ועד האינטליגנציה הרגשית.

עם הזמן התחוור לנו כי אל לנו להסתפק באינטליגנציה אקדמית, שכן ישנן אינטליגנציות רבות חשובות לא פחות!
נמצא עם הזמן שאנשים עשויים להצליח בגין איכויות שונות: יכולות גופניות, יכולות אמנותיות, יכולות מוסיקליות  וכן בתחומים שונים, מלבד
התחום האקדמי.
מטבע הדברים, אם דיברנו על האבולוציה של האינטליגנציה, אזי היום מתחזק ערוץ נוסף,  ערוץ שאינו חדש, אך משמעותי ובא בהלימה
לרשתות החברתיות. האינטליגנציה הזו מכונה אינטליגנציית  ההמון, או אינטליגנציה קולקטיבית, זו הגורסת כי ממוצע הידע של ההמון מקנה
לנו פתרונות איכותיים ותשובות טובות, אף יותר מתשובותיהם של מומחים בתחומם:

תומס מאלון (Malone), פרופסור למינהל באוניברסיטת MIT, טוען כי המושג CI  (אינטליגנציה קולקטיבית) אינו מושג חדש וכי הוא נוצר בין
בני האדם עוד בשבטי הציידים, אך הוא עולה מחדש בעוצמות שונות בחברות המודרניות (Malone, 2004). האינטליגנציה הקולקטיבית נוצרת
לטענת מאלון, על ידי קבוצה של יחידים הפועלים יחד בדרכים הנראות כנבונות (אינטליגנטיוֹת), וכי היא אחת התכונות החשובות ביותר לקידום
עסקים במשק. נושאים אלה ניתן ללמוד גם במכללות בהן מתקיימים לימודי פסיכולוגיה.
מאלון מביא להוכחת קיומה של האינטליגנציה הקולקטיבית מטפורה ביולוגית ומכנה אותה "הגֵנים של ההמון" (The crowd genes).
לטענתו, אפשר למפות את "הגן האנושי של הקולקטיב" (Mapping the genome of collective) (Malone, 2009), ולשם כך הוא אף הקים מכון מחקר 3
אולם עד כתיבת שורות אלו טרם נתגלו הגנים הללו.

קווין קלי (Kelly), ממייסדי המגזין הטכנולוגי הפופולרי Wired, העניק צביון דרמטי ועתידני ל-CI. קלי משתמש במושג "הווב הקולקטיבי"
במאמרו"We are the Web" , וטוען כי אנחנו עדים לתהליך של העצמת המוח האנושי בסיוע הטכנולוגיה:
…Three thousand years from now, when keen minds review the past […], will be recognized as the largest, most complex, and most surprising event on the planet. Weaving nerves out of glass and radio waves, our species began wiring up all regions, all processes, all facts and notions into a grand network. From this embryonic neural net was born a collaborative interface for our civilization, a sensing, cognitive device with power that exceeded any previous invention. The Machine provided a new way of thinking (perfect search, total recall) and a new mind for an old species… (Kelly, 2005).
קלי כעתידן מנבא גם כי שנת 2040 תהיה שנת שיא בהעצמה של עיבוד ושילוב של כל מכשירי הקצה המחוברים לרשת – מחשבים, מכשירי טלפון סלולאריים,
מכשירים נישאים אחרים וכדומה, מה שיקל על התפתחותה של ה-CI.
אטלי (Atlee) מעניק למושג CI משמעות ערכית והומאנית. אטלי, כבן למשפחת קְוָוקֵרים, שעסק בפעילויות ציבוריות למען השלום במלחמת וייטנאם והביע חששות
ממלחמה גרעינית, רואה במושג המשך לעמדותיו. הוא מייחס לאינטליגנציה הקולקטיבית אפשרות שהחשיבה הקבוצתית (groupthink) תקדם ותעצים את ההבנה שבין
ארגונים ותרבויות.

אנחנו ב"קהילת מטפלים חכמה" דוגלים  בגישת האינטליגנציה הקולקטיבית ומאמינים כי "השלם גדול מסך חלקיו".