מכללת תילתן
לפרטים וליצירת קשר מלאו את הטופס הבא:
...Loading...

התפתחותה של הארומתרפיה

ארומתרפיה הגיעה לשיא הפופולאריות שלה המאות ה - 16  וה - 17.

מומחי צמחים גדולים באירופה, כולל האנגלי ניקולס קלפפר, כתבו בהתלהבות על סגולותיה.

בשתי המאות האחרונות הרחיבו המדענים הבנתם בכימיה של שמנים צמחיים, עם זאת המחקר המדעי הוביל

לצמיחה של תעשיית התרופות ולנטישה של הרפואה הצמחית.

בשנת 1920 החל הכימאי הצרפתי רנה מוריס גאטפוסה לגלות עניין רב בסגולות הריפוי של שמנים אתריים.

הוא גילה ששמן לבנדר ריפא במהירות כוויה בידו, וששמנים אתריים רבים הם חומרי חיטוי טובים יותר מאשר

מקביליהם הסינתטיים. היה זה גאטפוסה שטבע את המונח "ארומתרפיה".

ד"ר זאן ואלנט, רופא צבאי צרפתי ערך מחקרים נוספים כאשר השתמש בשמנים אתריים כדי לטפל בחיילים שנפצעו בקרב.

מאוחר יותר הוא השתמש בשמנים, בהצלחה רבה, על חולים בבי"ח פסיכיאטרי.

בשנת 1964 פירסם ואלנט את הספר "ארומתרפיה" הנחשב כיום לתנ"ך של הארומתרפיה.